עברית  |  



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
הפיל המעופף
משאיות `יונימוג` הן אגדת שטח מתגלגלת, אייקון מוטורי המאחד מועדוני חברים ואלפי מעריצים ברחבי העולם. גם בישראל יש כעשרים יונימוגים פעילים ובועטים; הפגשנו חמישה פילים מכניים, לבוקר של שעשועי עבירות
 
כתב: רמי גלבוע

בשנת 218 לפני הספירה יצא צבאו של חניבעל מ-קרתגו, כדי לכבוש את רומי העתיקה. המצביא הגאון בחר לבצע איגוף ולהפתיע את האיטלקים מצפון, מהכיוון הפחות צפוי. כדי להעביר את הגייסות על פני הרי האלפים, רתם חניבעל למשימה ארבעים פילים אפריקאיים. הפילים התמודדו בכבוד עם סופות שלג, משעולי עיזים ומפולות אדמה, למרות שכמה בישי-מזל מעדו וצללו אל התהום. בדרכו לרומא איבד חניבעל 15,000 לוחמים ואת רוב הפילים האפריקאים, ואת חייו הסוערים סיים בלגימת כוס תרעלה שהורידה אותו מעל בימת ההיסטוריה.

אילו יכול היה חניבעל לבחור כלי רכב חלופי לעדר הפילים שלו, הוא בוודאי היה מעדיף לחצות את האלפים על גבי שיירת יונימוגים. בעזרת הפילים המכניים היה כובש את רומא מהר יותר, קל יותר – אבל היונימוג הראשון הופיע רק 2,163 שנים מאוחר יותר. בדומה לדיפנדר ול-CJ, גם היונימוג הגיח מחורבותיה העשנות של מלחמת העולם השנייה, וסייע בשיקום גרמניה ההרוסה. אגב, בלשון יוצריו הגרמניים נקרא כלי הרכב החביב אונימוג, אך אצלנו במזה"ת, ובאישור ועדת הבלשנות של היונימוגיסטים, נקרא לו יונימוג.
כמו חניבעל היצירתי, גם אינג`יניר אלברט פרידריך בחר בפתרונות חדשניים; מנוע הבנזין של היונימוג לא היה משהו, אבל כבר ב-1948 התהדר הכלי החקלאי במערכת הינעים סופיים המקנה לו יכולות שטח יוצאות דופן, עד היום. ההינע הסופי של יונימוג (ועשרות שנים מאוחר יותר, גם `האמר`) מתבסס על זוג גלגלי שיניים המותקנים בכל גלגל: יש גלגל שיניים ממורכז, המקבל את כוח המנוע מגלגל שיניים גבוה יותר, אליו מגיעה הצירייה היוצאת מהדיפרנציאל המרכזי. המערכת כולה טובלת בשמן זך, ומעניקה ליונימוג שלושה יתרונות גדולים ביותר: הציר מוגבה מעל מרכז הגלגל, פחות חשוף לפגיעת סלעים; תיבת ההעברה המותקנת בכל גלגל מקטינה את העומס המכני על הציריות והצלבים; ניתן לשנות בקלות את יחסי ההעברה הסופיים, על פי צרכי המשתמש.

יש מאות דגמים ופיתוחים של יונימוגים אבל הם תמיד נועלים צמיגי ענק, נהנים ממרווח גחון ומאחיזה של טרקטור, מפגינים כושר צליחה של סט"יל, ומצויידים במנועים חזקים וגמישים. לכל היונימוגים יש מחברי כוח חיצוניים המאפשרים לבהמה לִרעות כל היום בשדה ולהפעיל משאבות, מקדחים, ושאר מכונות תעשייתיות. לעתים קרובות תתנוסס על הפגוש הקדמי כננת הידראולית רבת עוצמה, ואף פעם – אבל ממש אף לא פעם – לא תמצא שני יונימוגים זהים בחלקם האחורי. כבר מעל פס הייצור של מרצדס הם יוצאים שונים וייחודיים, והשנים רק מקצינות את ההבדלים ביניהם: זה ממותקן כבית מגורים וזה כמוסך נייד, האחד מתהדר במשטח אחורי חלק והשני מעמיס 2 טונות פלדה ואדני רכבת, האחד סגור והשני פתוח. גם מפלס התחזוקה של היונימוגים יכול להרקיע למצב של בונבוניירה מלוקקת, ולהידרדר לדרגת נבלה שחוטה.
המאחד את חמשת בעלי היונימוגים שהתקבצו איתנו, הוא שכולם הגיעו אל היונימוג דרך עשרות שנות נהיגה בסיקסים וסופות, אופנועים ובאגי`ס, ואפילו ג`יפים עירוניים. היונימוג הוא דרך חיים – הכל מתבצע בנינוחות ובלי לחץ, יודעים לעשות הכל אבל לא ממהרים, וכל יום מתחיל בארוחת בוקר. לא עזרו לוחות הזמנים והתכנונים המוקדמים, החבר`ה לא הניעו מנועים לפני שאכלנו ארוחת בוקר. סעודת יונימוגים אינה מצטמצמת לבליסת סנדוויץ` על מחצלת פרושה: היונימוגיסט המצוי מוציא מהארגז שולחן קייטרינג 1.20*1.40, שמונה כיסאות פלסטיק (כמובן שהם לא מתקפלים!) ושמשייה גדולה. חותכים סלט ירקות, מערבבים חביתה עם תפוחי אדמה, מנגבים קערת לָבָנֶה שהוכנה בבית... מה בוער? והאמת היא ששום דבר לא בוער, כאשר אתה מדבר עם חבר`ה המשתוקקים לרדת לאילת במהירות 65 קמ"ש, לבלות שלושה ימים בשטח, ואז לחזור הביתה ב...65 קמ"ש!
אלון ווינטראוב התזזיתי אינו מצליח להתמודד עם הקצב הפסטורלי; הוא לוקח את ה-406 השרירי שלו, ומתחיל לטפס על הקירות מסביב. בעוד דורי מקשקש את החביתה, אלון בולע ערימות סלעים היסטריים, משתעשע על בולדרים אימתניים, נהנה להתגרות בשיפועי צד מלחיצים למדי. מסביב לשולחן מתגלגלת שיחת ג`יפאים טיפוסית: לכולם יש מפגשים קבועים עם שוטרים שאינם יודעים איך לאכול את הכלי המוזר, חצי טרקטור חצי משאית. מותר לך לנסוע על הכביש המהיר? למה ירדת לשביל? איפה הניירות? תדליק ווינקר! נו, טוב, תיסע כבר, אבל תסדר את האוטו!...

חלק בלתי נפרד מהחיים עם יונימוג כוללים חילוצים ואגדות עם על ביצועי עבירות. רובם ישמחו להוריד רצועה לג`יפאי תקוע, אבל אם הוא נראה לפלף עירוני, הוא ישלם. "ואם הוא תקוע בשדה חקלאי" מזדעק הראל, חקלאי אנטרופוסופי מקיבוץ הרדוף "אז הוא ישלם כפליים! או שאני אשבור לו את החלונות!". כאשר הם נוסעים בשטח ורואים שיירת ג`יפים מתגודדת בתחתית מעלה מיתולוגי "אז אנחנו פשוט עוקפים אותם מהצד, לאט לאט".
היונימוג אינו נעצר ואינו מתקלקל, ואין בו בעיית מקום: בארגז של דורי מצאנו מיכל של 100 ליטרים מים, אחרים זורקים מאחור אדני רכבת ולוחות פלדה (זה טוב לחילוצים, משפר גם את האחיזה והנוחות), על קצות השילדה כרוכות שרשרות ברזל מסיביות בסגנון Mad Max, ג`ריקנים גדולים מקרקשים בחדווה. לעולם לא ייתן היונימוגיסט יותר מדי גז; פה לא הולכים על תנופה והתחפרויות גלגלים, פה עובדים על אחיזה ומומנט. יש הילוכים סופר-קצרים, נעילות דיפרנציאלים, וזוויות מרכב בלתי נגמרות. תיקול המכשולים מתבצע בזחילה איטית, כאשר האוייב הגדול הוא שיפועי צד. עם מרכבים גבוהים וצרים כל כך, די מפחיד לראות את החבר`ה האלה נוטים על הצד, מרימים גלגלים אחוריים... צריך להיזהר, והחיפזון מהשטן!
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו להשתעשע; אלון המשיך לחפש מסלעות, הראל בדק את זוויות הצד, רועי העניק לרני את הגאי ה-406 `קונברטיבל` שלו ואני בחנתי את מורך ליבי על סיפון ה-416 של אבי כהן. מושב הנוסע הימני מחייב ישיבה בתנוחה עוברית, אבל הנהג מניח את רגליו באמבטיה שקועה, ונהנה מתנוחה נאה ושלטת. הפעלת המנופים והדוושות מחייבת הסתגלות קלה, אולם ההפתעה שלי היתה נוחות הנסיעה בקבינה הגבוהה; עם קפיצי סליל ולחצי אוויר של כ-20 PSI, המשאיות האלו מפתיעות בנוחות הנסיעה.
ההילוכים קצרצרים, המנוע בשרני, וכל העסק מתגלגל קדימה בבטחה אם כי לא ביציבות מופלגת. צריך רק להתרגל לצליל המנוע וליכולתו להסיע את הבהמה במהירות 1/2 ק"מ לשעה, והכל מסתדר. לומדים שאין מה להשתמש בשני ההילוכים הראשונים (מתוך שישה), הם נועדו רק לקטעי עבירות קיצונית. לומדים שיש ארבעה הילוכים אחוריים, כדאי לא לשלב בטעות לרביעי-אחורי. לומדים לנעול שלושה דיפרנציאלים במשיכת מנוף פניאומטי, מפנימים את החרדה משיפועי צד, ומבינים שהעסק הזה אינו דומה לשום ג`יפ או רכב שטח אחר. זוויות המרכב מטורפות לגמרי, קירות ומדרגות נבלעים בקלות מתחת לצמיגי הענק, הצלבות סרנים לא עושות רושם על אף אחד. בלי כל הכנה יכול יונימוג לצלוח מים בעומק מעל 1.50, עם שנורקל הוא ייצא בשלום גם משלולית בעומק יותר משני מטרים.

למפגש באו שני יונימוגים 406 (אלון ורועי), ושלושה 416 (דורי, אבי והראל). ההבדל בין הדגמים הוא באורך בסיס הגלגלים: 2.38 מטרים ב-406, 2.95 ב-416. הראל משתמש ביונימוג שלו ליום-יום "מה הבעיה? צריך להגיע מהרדוף לאילת? אני יוצא ב-01:00 בלילה, שומע מוסיקה, הכל בסדר. בבוקר אני מגיע בדיוק לשעה של הקפה!". למרות שהוא המבריק והמטופח ביותר, היונימוג של דורי הוא הקשיש בחבורה, מודל 1964 "זהו ה-416 ה-58 שירד מפס הייצור" מתלהב דורי.
דורי הוא וותיק היונימוגיסטים בחבורה, וגם בוגר קורס מנהלי מוסך במפעל בגרמניה. הוא מתקן את מה שצריך, מייבא חלפים, ומקים בימים אלה את אתר היונימוג הישראלי. אני מכיר את דורי מזה שלושים שנה, אבל אין לי ספק שהעיסוק ביונימוגים גרם לו לשריטה קלה. "זה לא כל כך פשוט" הוא עונה בתשובה לכל אחת משאלותי הטורדניות. אילו צמיגים? תלוי לאיפה נוסעים. מה מרווח הגחון? תלוי כמה לחץ אוויר יש בצמיגים. מה הספק המנוע? תלוי מה עובי ה`פקונג ראש`. מה יחסי ההעברה? תלוי כמה שיניים יש בכל גלגל... והאם יתכן שהשריטה אינה בראשו של דורי, אלא דווקא בוורסטיליות המדהימה של הפילים המכניים? לך תדע!


גם אתם רוצים לקנות יונימוג? תוכלו למצוא נבלה רקובה ב-20,000 שקל, אבל רוב הכלים המופיעים כאן עולים בין 50 ל-100 אלף שקל. כאשר ארבעה צמיגים עולים 12,000 שקל ושיפוץ בלמים עולה 5,000, אין להתפלא על פערי המחירים בין המשאיות השונות. עלויות השיפוץ גבוהות מאוד וכפי שאומר דורי, כל תיקון ביונימוג עולה בכפולות של 1000$, או בכמה ימי עבודה. התענוג לא זול, אבל צריך לזכור שהפיל המכני הוא יצור נדיר ויוצא דופן.
למכורים בלבד!

 

לייבסיטי - בניית אתרים